Superbloom, תופעה נדירה המתרחשת ביערות מסוימים לאחר שריפה גורמת לכך שאלפי פרחי בר יפרחו בו זמנית היכן שקודם לכן שלט ביער זן צמחים אחד. זהו מראה מרהיב אך מה ליערות אחר שריפה ולהשפעת הקורונה על חדשנות?
תופעה זו היא אלגוריה נהדרת אשר גם מסבירה את מה שצפוי לכלכלה ולחדשנות תחת המשבר וגם חושפת את הטעויות שלנו בהבנת המצב.
רבים שואלים כיום האם משבר הקורונה יגביר או יצמצם את החדשנות בארגונים. אך זוהי שאלה מטעה. השאלה החשובה באמת היא לא האם כמות החדשנות עולה או יורדת (מה שבדרך כלל נמדד באמצעות המדד הבעייתי של מספר הפטנטים בשנה), אלא באיזה סוג חדשנות מדובר ומה תהיה השפעתה על העולם שלנו.
מחקר שפורסם על המגזין Technological forecasting and social change בשנת 2013, סקר את מאמצי החדשנות לאורך המשברים הכלכליים בעשרות השנים האחרונות והצביע על תופעה מרתקת: בעת משבר, החדשנות האינקרמנטלית (incremental innovation) המתמקדת בשיפור מוצרים ושירותים קיימים, פוחתת ואילו החדשנות המשבשת (Disruptive Innovation) המדמיינת מחדש מודלים עסקיים, מוצרים ושירותים חדשים או שווקים חדשים - עולה.
לראייה - נורת החשמל, הרדיו, ההליקופטר והניילון, כל אלו הומצאו בזמן המשברים הכלכליים הגדולים ביותר בהיסטוריה.
אז מדוע החדשנות האינקרמנטאלית יורדת בעוד אחותה המשבשת עולה ומדוע כדאי לחברות לשים לב לכך? כדי להבין זאת, תחילה עלינו להבין לעומק את המאפיינים של כל אחת מהנ"ל
חדשנות אינקרמנטאלית היא חביבת החברות הגדולות: היא מאפשרת להן להמשיך להשקיע ולקצור רווחים מהמוצרים והשירותים הרווחיים שלהן שכבר הוכיחו עצמם ולמעשה בזכותם הן כל כך רווחיות. זהו גם סוג החדשנות עם הכי פחות סיכון - דבר המתאים מאוד לאופי שונא הסיכונים של חברות אלו.
לעומת זאת, חדשנות משבשת או רדיקאלית היא בבסיס האסטרטגיה של חברות הסטארטאפ הקטנות. אין זה מפתיע, שכן אלו בהגדרה קמו כדי לשנות סדרי עולם על ידי יזמים עם חזון ענקי ודמיון פורה. זאת ועוד - הם מתוגמלים על ידי קרנות הון סיכון שהמודל העסקי שלהן מושתת על לקיחת סיכון אדיר בתמורה להחזרי ענק (לא בכדי הן קרויות ״הון סיכון״).
כיצד משפיע המשבר על החברות הגדולות, וכיצד הוא משפיע על הקטנות
ישנן סיבות מגוונות לכך שהמשבר משפיע שונה על חברות גדולות לעומת סטארטאפים. לצורך הדיון אתמקד בשתיים מרכזיות וחשובות:
בעוד שלחברות הגדולות יש הרבה כסף לשרוף במהלך המשבר, הן גם הכי מושקעות באקוסיסטם הנוכחי, והמודל העסקי שלהן מותאם אליו. האקוסיסטם הזה, כאמור, עובר בעת משבר טלטלה גדולה. במילים אחרות - שורשי החברות האלו נטועים עמוק באדמה שבימים אלו בוערת. לכן, הן גם נפגעות במידה רבה יותר וגם להנהלה שלהן קשה כל כך להשתחרר קונספטואלית ממנו.
לחברות גדולות יש גם בירוקרטיה גדולה, מבנה ענקי, והתחייבויות כספיות רחבות. שלושת אלו יחד לא מאפשרים להן להגיב במהירות למשבר המתפתח ולנצל הזדמנויות הנוצרות במהלכו. לעומתן, לחברות הקטנות יותר ובמיוחד לחברות הסטארט אפ - בשל גודלן והגמישות המחשבתית של מייסדיהן - יש גם את היכולת להגיב ולהשתנות מהר כדי להתאים למצב, לנצל הזדמנויות ולבנות חזון מתאים יותר לאקוסיסטם החדש שלאחר המשבר (הרי מלכתחילה רבות מהן הוקמו מסיבה זו בדיוק - לשנות את הסקטור שלהן).
מבחינה זאת, משברים מכשירים עבור השחקניות הקטנות את הקרקע, שהרי חווית המשבר מבהירה לכל השחקנים במשק שמה (ומי) שהיה איננו עוד, וכעת יש לנסות מודלים עסקיים אחרים. מוזרים וחדשניים ככל שאלו נראים בימי שגרה, מי שנצרב באש המשבר מוכן לשקול כל חלופה המבטיחה פתרון.
התופעה הזו, כאמור, משולה לאפקט השריפה ביער: בעוד שהנפגעים העיקריים הם העצים הגדולים, הרי שהשתילים הקטנים מרוויחים כעת את כל המשאבים ש'נשתו' על ידם. לצד המקום הפיזי שהתפנה להתפתחות - נוספה גם היכולת להיזון משייריהם (למשל ע״י העסקת עובדים שפוטרו מהגדולות במחיר נוח יותר מבעבר).
אין זה מקרה אם כן שהמונח Seed משמש לתיאור סטארטאפים בשלביהם הראשוניים.
בעת משבר, אם כן, היער עובר ממצב רגיל בו השינויים הם בעיקרם אינקרמנטליים (עוד ס"מ צמיחה כמקבילה לשינוי קל למוצרים ושירותים קיימים), לחדשנות רדיקאלית ומשבשת (צמחים ופירות שונים לחלוטין כמקבילה למוצרים שירותים ומודלים עסקיים חדשים לחלוטין).
הדבר היחיד הקבוע הוא שינוי... ואנחנו יודעים זאת כבר מאה שנה
יוזף שומפטר, הכלכלן הידוע מאוניברסיטת הרווארד, כינה את התהליך הזה כבר בתחילת המאה שעברה "הרס יצירתי". לטענתו, משברים הם חלק אינטגרלי של הכלכלה שלנו. כלומר, אין זה מקרי אלא חלק צפוי של המנגנון הכלכלי הקפיטליסטי - היער בו כולנו חיים. התחרות והחתירה לרווח וקידמה שמאפיינת את הקפיטילזם מבטיחות שכל העת יתקיים תהליך הרס יצירתי במהלכו חברות קורסות ונהרסות ועצם קריסתן מאפשרת ומעודדות את עלייתן של חברות אחרות.
המשמעות העסקית לכך היא שמשברים כלכליים הם הרבה יותר מאשר תאונות מקריות הגורמות לנזק או לצמיחה - הם עובדה מובטחת הגורמת לשני הדברים גם יחד!
וכמו היער שלאחר השריפה - ישנו סיכוי לא קטן שלאחר המשבר נחווה superbloom של חדשנות משבשת שתשנה את התעשייה.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שאל לנו לתת למשבר טוב לעבור ללא שימוש. על חברות להפנים זאת ולפעול בהתאם לכך. כעת זה הזמן שלהן לשאול עצמן לא רק ״כיצד נשרוד את המשבר״ אלא גם "כיצד נשרוד את כללי המשחק החדשים לאחריו" ובעיקר ״אילו הזדמנויות נוכל לנצל במשבר זה״.
עד לפעם הבאה - אשאיר אתכם עם עוד כמה שאלות מפתח:
אילו מוסכמות יסוד במודל העסקי שלנו ואפילו בתעשייה שלנו המשבר הזה חושף ומערער?
אילו צרכים חדשים מתגלים בעקבות המשבר?
כיצד נוכל לענות עליהם במוצרים, שירותים ומודלים עסקיים מפתיעים?
