היצירתיות עולה בחשיבותה: בכל סקר מנהלים ובכל פאנל מומחים היצירתיות מדורגת כאחד הכישורים החשובים ביותר לעובדים בעתיד עולם העבודה.
מדוע זה קורה? הנה הניתוח שלי לעליית קרנה של היצירתיות ומה זה אומר עלינו כחלק מעולם העבודה.
מהי יצירתיות
יצירתיות היא היכולת לגבש רעיונות חדשים ומועילים. מבחינה זו, יצירתיות משלימה את החדשנות - שהרי חדשנות היא היכולת ליישם רעיונות חדשים ומועילים.
או כמו ש-Theodore Levitt אמר:
"Creativity is THINKING up new things. Innovation is DOING new things"
אנשים רבים חושבים שיצירתיות היא מנת חלקם של הגאונים ביותר או של אומנים יחידי סגולה. זו טעות - יצירתיות יכולה להיות גם משהו יומיומי למדי. למעשה, כולנו מתרגלים יצירתיות פעמים רבות במהלך חיי היומיום שלנו.
כדי להדגים זאת, בואו ניקח חוויה שכולנו מכירים והפכה למשימה לאומית בפני עצמה: לנצח את הפקקים!
זוכרים מתי בפעם האחרונה נחלצתם מפקק? זה ככהנ הלך כך:
עמדתם בפני נסיעה שגרתית לעבודה.
העליתם בראשכם את המידע על הדרך הרגילה מהבית לעבודה, ו… התחלתם בנסיעה.
לפתע, פקק אדיר החל להיווצר מולכם.
באותו רגע שלפתם בראש את הייצוג של הדרך והתחלתם לשחק איתו: להסתכל במפה הוירטואלית בראש (או בטלפון) מכל מיני זוויות ולאתר דרכים חלופיות להגיע לאן שאתם נוסעים. עשיתם מניפולציות שונות בדרכים המוכרות וחיפשתם לחבר אותן בצורה שונה לדרך חדשה ונטולת פקקים.
מהרגע שמצאתם את קיצור הדרך וסובבתם את ההגה - הרי שהדגמתם יצירתיות: חשבתם על רעיון חדש (דרך שונה) ומועיל (בהנחה שאכן הדרך הביאה אתכם לעבודה בסופו של דבר).
עולם העבודה העתידי ידרוש מאיתנו בדיוק אותו הדבר: לא יצירתיות כמו בסרטים הוליוודיים - של יחידי סגולה גאונים או אומנים אקסצנטריים - אלא פשוט לבצע יותר ממה שאנחנו כבר עושים ביומיום ולא תמיד שמים לב אליו, ולבצע את זה באופן שיטתי.
אז הבנו מהי יצירתיות, ונרגענו שכולנו מסוגלים לה במידה כזו או אחרת. אבל מדוע יצירתיות חשובה כל כך בעתיד עולם העבודה?
בקצרה: כי העולם מורכב יותר, משתנה מהר יותר ומלא בטכנולוגיות חדשות.
ויותר לעומק:
1. יצירתיות מאפשרת התאמה מהירה לסביבה משתנה. מכיוון שארגונים פועלים בתוך עולם עסקי מורכב שמשתנה במהירות, הרי שהם מוכרחים להתאים עצמם לקצב השינוי על מנת להישאר רלוונטיים. המשמעות המיידית היא שגם אנו העובדים נדרשים להתאים עצמם ובמהירות. יצירתיות היא הנוגדן למקובעות המחשבתית המעגנת אותנו לפרדיגמות ישנות ולדפוסי פעולה מוכרים ומעכבת אותנו מלהתאים עצמנו לסביבה העסקית והארגונית המשתנה.
2. יצירתיות מאפשרת פתרון בעיות מורכבות. ככל שהסביבה העסקית מורכבת יותר והשינויים בה מהירים יותר כך גם הבעיות שהארגון נתקל בהן מורכבות יותר ודורשות יכולת להסתכל על כל נושא דרך כמה צורות חשיבה ותחומי ידע. במרכזה של היצירתיות עומדת היכולת להסתכל על דברים ישנים באור חדש ושונה ולבצע חיבורים חדשים כדי להגיע לפתרון מפתיע.
3. היצירתיות מבדלת את האדם ממכונות ובינה מלאכותית. ההתקדמות בבינה מלאכותית ובאוטומציה משמעה שעיקר הערך של עובד בשר ודם עבור ארגונים הוא ביכולת להתמודד עם הבלתי צפוי, עם אתגרים חדשים ובעיות מורכבות. כל דבר שניתן לעשות בצורה צפויה יחסית ניתן להעביר לרובוטים ומכונות ולכן אין צורך במיומנות אנושית לכך. היצירתיות היא הכישור המאפשר לבני האדם להתמודד עם החדש והבלתי צפוי ובכך מבדל אותו ומקנה לו ערך מוסף על פני העובד הממוחשב.
לצורך המחשה, בואו ניקח דוגמה שכולנו מכירים מחיי היומיום: לא מזמן עברתי בסופרמרקט השכונתי היכן שגרתי בניו יורק, וגיליתי שהוצבה שם מכונה שמאפשרת לסרוק את כל המוצרים ולשלם בלי לעבור אצל הקופאית. הקופאית שראתה אותי מרחוק סיננה "עוד מעט לא יצטרכו אותנו כאן".
האם היא צודקת? לא בהכרח. במספר רשתות שיווק מעבר לים כבר הוסב תפקידה של הקופאית לייעוץ ללקוחות וסיוע להם במציאת המוצרים המתאימים להם באופן אישי או המרכיבים מתכונים חדשים עבורם. השינוי הזה, מן הסתם, מסתמך על היכולת שלה להיות יצירתית:
1. התאמה מהירה לסביבה משתנה – הקופאית יצאה אל מחוץ לקופה, ועברה לעבוד ברחבת הסופר שבה כל לקוח מביא צרכים שונים. כדי לסייע לכמה שיותר לקוחות, עליה לאמץ את נקודות המבט השונות של הלקוחות ולהסתכל על אותה משימה - קניית מצרכים - מזוויות שונות.
2. פתרון בעיות מורכבות יותר – בעוד שבעבר תפקידה של הקופאית היה להעביר מוצרים וכלל מידה מוגבלת של אינטרקציה בין-אישית, הרי שכעת היא נדרשת לתת מענה ללקוחות שמגיעים אליה עם דרישות ספציפיות: מבחינת רכיבים, תמחור, אלרגיות וכו'
3. בידול מבינה מלאכותית: בניגוד לסורק המוצרים, כדי לבצע את תפקידה על הצד הטוב ביותר נדרשת הקופאית להשתמש בלוגיקה ולשקלל יחד נתונים שמבחינת המחשב לא נתפסים כקשורים אחד לשני או כרלוונטיים כלל: גיל הלקוח, מצבו המשפחתי, מצב הרוח שלו וכו'
אם כן, בואו נסכם לרגע מה יצירתיות מאפשרת לנו:
* למצוא פתרונות חדשים לאתגרים חדשים ולזוז במהירות קוגניטיבית בין האחד לשני.
* לבצע מניפולציה במידע ולראותו מכיוונים שונים.
* לחבר בין עולמות מידע שונים ולכאורה נבדלים לחלוטין זה מזה
* להתנתק מהידוע כדי לחשוב עליו מחדש
* לדמיין דברים בלתי אפשריים לכאורה
* להפליג במחשבות ללא ביקורת עצמית משתקת, ועוד.
איפה הקופאית איפה
יצירתיות לצד כישורים חדשים נוספים
נקודה אחרונה, וסופר חשובה, היא שפיתוח יצירתיות בקרב העובדים מגיעה כעסקת חבילה לצד פיתוח עוד יכולות וכישורים חשובים:
ידע נרחב ו-Perspective Taking:
בעולם עסקי שבו אנו נדרשים לפתרון בעיות שהמורכבות שלהם גדולה יותר מכמות הידע שיש לכל אדם אחד, הרי שיש יתרון למי שמסוגל לשתף פעולה עם מומחים מתחומים שונים.
הכוונה בשיתוף פעולה היא לא רק להיות נחמד לקולגות ולקיים קשרי עבודה נאותים, אלא גם לפתח יכולת לראות דברים דרך זווית הראיה המקצועית שלהם. זו היכולת המאפשרת לנו לשלב בין הזוויות והפרדיגמות השונות לכדי פתרון הוליסטי ויצירתי
Fluid-Task Environment
יכולת לעבוד בסביבת עבודה נזילה תלויה במסוגלות של העובד לעבור בין משימות שונות בקלות יחסית. בסביבות עבודה יציבות - למשל עבודה על קו ייצור או מענה טלפוני ללקוחות – עקשנות, עקביות ויכולת להעמיק בשגרה מסוימת יכולים לעזור. אולם בסביבות עבודה דינמיות יותר, שמשתנות תדיר יהיה לעובדים צורך לפתח יכולות כגון למידה מהירה, נוחות עם חוסר ודאות, למידה מטעויות, ושימוש בניסוי וטעיה.
אז הבנו מהי יצירתיות ולמה היא חשובה לארגונים ולנו כחלק מעולם העבודה העתידי. עכשיו רק נשאר להבין כיצד לעודד יצירתיות? איך אפשר לנהל צוות לתפקוד יצירתי מיטבי? ואיך נמדוד את היצירתיות שלנו?
זאת ועוד בפוסטים הבאים!